| מידע נוסף |
מרדכי נאור: האיש בחולצת הפסים
הופיע: דצמבר 2017
דאנאקוד: 425-71
זהו סיפור בלתי אפשרי כמעט על אדם מסתורי, בעל הישגים שקשה להעלותם על הדעת. שמו: דוב בן-ליש.
דוב בן-ליש נפטר בלילה שבין 31 בדצמבר 1999 ל-1 בינואר 2000 - ליל המילניום. הוא מת למחרת יום הולדתו ה-85, בדירתו הצנועה בצפון תל-אביב. דוב היה איש ערירי לכאורה, ומשום כך מתנדב הפרופסור, הגר בדירה הסמוכה, לשבת עליו "שבעה" ולקבל את תנחומיהם של המתאבלים על מותו. בימי ה"שבעה" מתגלה טפח נוסף מחייו הססגוניים של דוב. האם ייתכן שכל מה שמספרים עליו המבקרים אמנם התרחש במציאות ולא היה אגדה או חלום?
היכן היה או לא היה דוב בן-ליש? בתל-אביב, בישראל ובעצם בעולם כולו. מה חיפש במוסקבה לאחר מותו של סטלין, והאם באמת צד דובים בקוטב הצפוני, עבד בעמאן בעת מלכותו של עבדאללה הראשון והביא קלמנטינות למלך-לעתיד חוסיין? ולשם מה נכנס לבתי כלא ויצא מהם כאחד מגדולי הפושעים? וכיצד מתקשרים קורותיו אל שכנו, שדירתו היתה לבמה האחרונה להעלאת פרקים מחייו של דוב בן-ליש?
ספר מלא רמזים, חידות ותפניות מרגשות - עד הסוף המפתיע.
מרדכי נאור מרבה לכתוב על הפן ההיסטורי של ארץ ישראל. בספרו זה הוא עולה על נתיב שונה, אם גם מקביל. ההיסטוריה והמתח משתלבים זו בזה.
"דוב בן-ליש מת באחת השעות של יום השבת, 1 בינואר 2000. הוא היה בן שמונים וחמש בדיוק. בלילה הקודם, עד סמוך לחצות, חגגנו בדירתנו את יום הולדתו, שהתחבר באותה שנה עם אירועי סוף המאה והאלף, הוא המילניום. דוב התגאה תמיד בכך שנולד ב-1 בינואר, אם כי אני לא כל כך האמנתי לו. הוא סיפר לפעמים דברים שנראו לא אמינים. יום אחד, תוך כדי שיחה, אמר לי שהמלך חוסיין, בהיותו נער, קיבל ממנו קלמנטינות, ולימים אף הודה לו על כך. פעם סיפר שהיה במשלחת חוקרים שהלכו בעקבות דובי-קרח באזור הארקטי, ופעם אחרת שפעל בברית-המועצות נגד המשטר.
כשהזכיר לי בשבוע האחרון של דצמבר 1999 את יום הולדתו הקרב, אמר: הפעם זו תהיה הפעם האחרונה. העולם הרי יחרב בליל התקדש המילניום. כך אומרים כל המומחים. זה דווקא מתאים לי: לגמור את החיים שלי עם העולם הזה ולהגיע יחד אתו בדרך המלך לעולם הבא!
ביום שישי, היום האחרון של שנת 1999, התדפק על דלתנו נושם ונושף, לאחר שעלה ב-17 המדרגות המוליכות מדירתו בקומה הראשונה אל דירתנו בקומה השנייה, ואתו כרך עב-כרס בכריכה אדומה.
קח, דחף אותו לידי, שיהיה אצלך.
מה זה? התפלאתי."
|
|
|
|