בשנות ה‑60 של המאה הקודמת, בעידן שבו עדיין לא היתה בישראל תשתית הנדסית וטכנולוגית של ממש, החליט משרד הביטחון לפתח ולייצר מטוס קרב תוצרת כחול‑לבן. המשימה הוטלה על בן עמי גוב, ראש ענף בחיל האוויר, מהנדס מכונות בהשכלתו וקצין טכני בהכשרתו. גוב מונה לראש הפרויקט, שהתנהל במשך שנים בסודיות מוחלטת ונשא את שם הקוד "רעם". בשיתוף פעולה עם התעשייה האווירית קרם הפרויקט עור וגידים, כשהוא יוצר יש מאין תעשייה טכנולוגית מקומית, שעד היום קוצרת מדינת ישראל את פירותיה.
ראשון המריא מטוס הנשר, שאף השתתף ‑ ובהצלחה מרובה ‑ במלחמת יום הכיפורים, ובעקבותיו נסק הכפיר, שהתעלה על קודמו. שני מטוסי הקרב הצטיינו בביצועים אוויריים והפגינו יכולות מתקדמות. תקופה מסוימת, עד שהחל בחיל האוויר עידן מטוסי הקרב האמריקאיים, נחשבו הכפיר והנשר למטוסי קו ראשון.
בספרו מהרעם נסק הכפיר מגולל בן עמי גוב את סיפורו של הפרויקט החלוצי והנדיר, ששילב את יכולת האלתור הישראלית במיטבה, יחד עם הכישרון, היזמות והתבונה של כל מי שהיו מעורבים בו.
 
אל"מ (בדימוס) בן עמי גוב עמד בראש פרויקט מטוס הקרב הישראלי הראשון, שממנו המריאו בהצלחה מטוסי הנשר והכפיר. גוב, יליד ירושלים, השתתף במלחמת העצמאות במבצע נחשון ובמבצע מכבי, היה ממקימי קיבוץ סער, ומראשוני טכנאי המטוסים בחיל האוויר. במקביל לתפקידיו כקצין טכני בחיל האוויר, סיים לימודי הנדסת מכונות וייצור בטכניון. לאחר שחרורו מחיל האוויר כיהן בשורה ארוכה של תפקידים, ביניהם נציג חברת "טלדיין" בישראל, מנכ"ל משרד התקשורת, יו"ר מנועי בית שמש, חבר בנשיאות התאחדות התעשיינים ועוד. על תפקידו כראש פרויקט מטוס הקרב זכה גוב בפרס ביטחון ישראל.