מלכה אדלר: לפעמים עצוב לי

הופיע: אוגוסט 2020
דאנאקוד: 425-85

לִפְעָמִים עָצוּב לִי עַל הַנְּשָׁמָה כִּי הָעוֹלָם הִשְׁתַּגֵּע, אֲבָל מַמָּשׁ!
וִירוּסִים, שְׂרֵפוֹת עֲנָק, סוּפוֹת עַזּוֹת וְהוֹפּ: שִׁטְפוֹנוֹת עַל הַמִּדְרָכָה.
הַיָּמִים יְמֵי קוֹרוֹנָה, אַךְ טִבְעִי שֶׁנִּשְׁאַל:
מָה קָרָה, עוֹלָם? מָה כּוֹאֵב לְךָ?
לָמָּה יָרַדְתָּ מֵהַפַּסִּים בְּצוּרָה כֹּה מַבְהִילָה?
הָעוֹלָם כּוֹאֵב וְכוֹעֵס עַל הִתְנַהֲגוּת בְּנֵי הָאָדָם הַמְּבִיאָה לְהֶרֶס וּלְחֻרְבָּן שֶׁל הָאוֹצָרוֹת שֶׁאוֹתָם קִבַּלְנוּ. הֵם עֲסוּקִים בְּלִקְנוֹת עוֹד וָעוֹד, מִתְחָרִים זֶה בָּזֶה לְמִי יֵשׁ יוֹתֵר, לְמִי יֵשׁ יוֹתֵר, שֶׁל מִי הֲכִי חָדִישׁ אוֹ הֲכִי יָפֶה? 
וְאָז יַלְדָּה חֲמוּדָה אַחַת שׁוֹאֶלֶת: לָמָּה אֲנַחְנוּ מִתְעוֹרְרִים רַק בְּעֵת סַכָּנָה, לָמָּה?
אִמָּהּ מַסְבִּירָה לָהּ שֶׁאֶפְשָׁר גַּם אַחֶרֶת, וְהַבַּת מִתְגַּיֶּסֶת מִיָּד, כְּמוֹ שֶׁיְּלָדִים אֲחֵרִים מִתְגַּיְּסִים בְּרַחֲבֵי אָרֶץ, וּבְרַחֲבֵי הָעוֹלָם, כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל כַּדּוּר הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ.
הַסֵּפֶר עוֹסֵק בִּמְסָרִים חֲשׁוּבִים: קַבָּלַת הַשּׁוֹנֶה, חִיּוּךְ, אֶמְפַּתְיָה, אַהֲבָה, חֶמְלָה, וּמַזְכִּיר לָנוּ כַּמָּה חָשׁוּב לִחְיוֹת בְּהַרְמוֹנְיָה עִם הַטֶּבַע, וְכַמָּה חָשׁוּב שֶׁנִּשְׁמֹר עָלָיו. אִם יִהְיֶה לָנוּ אִכְפַּת, נוּכַל לְהַשְׁפִּיעַ, הֲרֵי אֵין דָּבָר מְשַׂמֵּחַ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לַעֲזֹר לַאֲחֵרִים. 
הַסֵּפֶר, הַמְּלֻוּה בְּצִלּוּמִים מְרַגְּשִׁים שֶׁמְּעֻטָּרִים בַּעֲדִינוּת רַבָּה, נַעֲשָׂה בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה: אַהֲבָה לַטֶּבַע, לְחַיּוֹת הַבַּר, לַחַיּוֹת הַנִּמְצָאוֹת בַּסְּבִיבָה שֶׁלָּנוּ וְלִבְנֵי הָאָדָם בַּאֲשֶׁר הֵם.
 
 


לִפְעָמִים עָצוּב לִי עַל הַנְּשָׁמָה
כִּי הָעוֹלָם הִשְׁתַּגֵּע, אֲבָל מַמָּשׁ!
וִירוּסִים, שְׂרֵפוֹת עֲנָק, סוּפוֹת עַזּוֹת
וְהוֹפּ: שִׁטְפוֹנוֹת עַל הַמִּדְרָכָה,
מְכוֹנִיּוֹת נֶעֱלָמוֹת וְגַם בָּתִּים,
וּמַפְּלֵי מַיִם מַטְבִּיעִים אֲנָשִׁים,
וַאֲנִי כָּל כָּךְ פּוֹחֶדֶת,
מָה יִקְרֶה אִם נִסַּע בִּכְבִישׁ בְּתוֹךְ יַעַר
וּפִתְאֹם תִּתְפַּשֵּׁט אֵשׁ בָּעֵצִים, מָה עוֹשִׂים?
אֲהָהּ, אֲנִי יוֹדַעַת!